חודש הפטירה הראשון (שלושים)

שלושים הימים הראשונים שלאחר הקבורה נקראים (שלושים) וחלים בהם דיני אבלות שונים.

בימי השלושים נכלל יום הקבורה עצמו (בתנאי שהייתה הקבורה לפני השקיעה) ויום הקימה עצמו.

נוהגים בתקופה זו שלא להסתפר, שלא ללבוש בגדים חדשים (ויש המקפידים אף שלא ללבוש בגדים מגוהצים ומכובסים), וכן לא קוצצים ציפורניים.

לפי מנהגי הספרדים, אשה יכולה להסתפר בימים אלה, ולפי האשכנזים, לא.

לא שואלים לשלום האבלים ולא נותנים להם מתנות, ולהם כן מותר לשאול בשלום אחרים ולהעניק מתנות.

בשונה משבוע השבעה, בימים אלו חוזרים לשגרת החיים, כעבודה ועשיית מלאכה, אך נוהגים שלא ללכת לשמחות ולנסוע למקומות בילוי.

כמו"כ ישנם כאלה שמקפידים להיזהר בכל דבר שבשמחה, כשמיעת מוזיקה וכדומה.

בשמחות יהודיות כחתונה או ברית מילה, נוהגים להגיע למעמד ההלכתי של האירוע, כחופה או ברית המילה עצמה, אך לא להישאר לסעודה וכדומה.

נוהגים להדליק נר נשמה במשך כל ימים אלו.

אם חל אחד מחגי התורה (ראש השנה, יום כיפור, סוכות, פסח ושבועות) בתוך ימי השלושים, עוצרים ממנהגי האבלות למשך ימי החג.

עולים לקבר, ונוהגים גם לערוך "גילוי מצבה".

התפילות והלימוד במעמד זה זהות לתפילות של יום הפטירה שבכל שנה ושנה.

בסיום השלושים מסתיימים מנהגי האבלות על שבעת הקרובים, למעט על הורים.

אם יום השלושים נופל בשבת, עולים אל הקבר ביום שישי, או למחרת ביום ראשון.

מדליקים נר נשמה בבית ובבית הכנסת.