ימי השבעה

לאחר הקבורה, בעת חזרת האבלים לביתם, עורכים המכרים או בני המשפחה הקרובה סעודת הבראה, בה מגישים אוכל לאבלים.

נוהגים להכין מאכלים עגולים לסעוד זו, רמז למחזוריות החיים וגלגל החוזר בעולם.

נוהגים לשבת שבעה כולם יחד בבית הנפטר

אך כל אבל יכול לשבת בביתו שלו או במכל מקום אחר בו הוא יחפוץ

נוהגים לשבת סמוך לארץ.

ישנם היושבים על מזרונים, והמנהג הנפוץ הוא לשבת על כסא נמוך כבתשעה באב.

שבעה יושבים רק שבעת הקרובים:

אח ואחות

הורים על ילדים (פחות מ30 יום לחיי תינוק לא יושבים שבעה)

וילדים על הורים (ישנם רבנים הסוברים שאף ילד מאומץ צריך לשבת שבעה, ונכון להוועץ ברב)

בעל על אשתו ולהיפף

מטרת השבעה היא לשבת ולהתאבל על הנפטר, לכן אסור להסיח הדעת מהאבל, וממילא לעסוק במלאכה ובשאר דברים.

מקבלים ניחומים
האבלים יושבים במהלך הימים, מדברים על הנפטר ומקבלים מנחמים.

קדיש יתום
במהלך ימי השבעה מגיעים אנשים לבית האבלים לשלושת התפילות היומיות, על מנת שיוכלו האבלים לומר קדיש יתום.

נר נשמה
דואגים שבכל משך ימי השבעה ידלקו נרות נשמה בבית האבלים

לימוד משניות
לאבלים אסור ללמוד תורה, משכך נוהגים לבוא וללמוד בביתם משניות לצורך אמירת קדיש

שינה בבית הנפטר
ישנם הנוהגים לישון כולם יחד במקום ישיבת השבעה, וישנם הנוהגים ללכת לביתם בסיום קבלת המנחמים בסוף כל יום.

ישיבה בבגד קרוע
נוהגים לשבת בכל ימי השבעה עם הבגד הקרוע ממעמד הלוויה. בישיבה שלא על הורים, אם יש צורך להחליף הבגד, אין צורך לשבת בבגד קרוע. קראו עוד על מנהגי הקריעה.

מכיוון שבימים אלו צריך להיות שקועים באבלות, אסור לאבלים לעשות מספר דברים.

איסור מלאכה
לאבלים אסור להתעסק במסחר, עבודה וסידורים שונים (אפילו הכנת אוכל לעצמם), שלא להסיח הדעת מהשבעה.

איסור הנאה
לאבלים אסור לעשות פעולות של הנאה משכך:
לא מתקלחים
לא מסתפרים
לא קוצצים ציפורניים
לא מתאפרים
לא מקיימים יחסי אישות
לא מחליפים בגדים לבגדים נקיים
לא נועלים נעליים מעור
לא יוצאים מהבית
לא הולכים לשמחות (קראו עוד)
לא שואלים שלום איש מרעהו
ישנם הנוהגים שלא לאכול בשר ולא לשתות יין

איסור לימוד תורה
לימוד תורה הוא הנאה, משכך האבלים לא לומדים תורה בכל ימי השבעה

איסור שאילת שלום
לא שואלים את שלום הבאים לנחם ולא מקבלים שאילת שלום

לא יוצאים מהבית
למעט אמירת קדיש בבית הכנסת אם אין מניין

שבת אסורה באבלות, אך היא נחשבת ונספרת כחלק מימי השבעה, לכן נוהגים בה מעט ממנהגי אבלות.

בדברים הנעשים בפרהסיה, שניתן לראותם בציבור, (כגון איסור נעילת נעלי עור, חולצה קרועה וכו') אין נוהגים אבלות. אך נוהגים דברים שבצנעה (לא מתקלחים, תשמיש המיטה וכדו').

אסור ללמוד תורה (המשמחת) וניתן ללמוד דיני אבלות ודברים הקשורים באבל.

לאבלים מותר לצאת מהבית לבית הכנסת.

ישנם קהילות שנוהגים האבלים שלא לומר קטעי תפילה מסוימים, ויש לשאול את הרב מהו המנהג בקהילה אליה אתם משתייכים.

אסור לאבל לעלות לתורה כלל.

לא אומרים האבלים שלום עליכם לפני הקידוש בליל שבת.

כראו בהרחבה על שבת שחלה בימי השבעה

חגים לא נספרים כלל כחלק מימי השבעה.

בערב שבת יושבים עד סמוך לשבת, אז ניתן לקום ולהתארגן לשבת בהחלפת בגדים ורחיצת ידיים ורגליים (בלבד).

קבורה מספר ימים לאחר הפטירה

פטירה בערב חג או במהלך חג
בחגים אין אבלות. ולכן, אם מספיקים לשבת מעט לפני החג (אפילו מעט) לא חוזרים לשבת לשבת לאחר החג שוב.
במקרה בו לא ישבו שבעה כלל לפני החג, יושבים שבעה מלאה ממוצאי החג.

שמיעה על הפטירה בתוך שלושים יום
באם לא ידע אחד משבעת הקרובים על פטירת הקרוב, ושמע על כך בתוך 30 יום מעת הפטירה, עליו לקרוע הבגד ולשבת שבעה מלאה.
אם שמע באמצע שבת, קורע במוצאי שבת ויושב שישה ימים

שמיעה על הפטירה רק לאחר שלושים יום
עושים קריעה ויושבים שבעה כשעה

בבוקר יום השביעי מהקבורה יושבים האבלים על כסאות נמוכים מספר דקות, מקבלים ניחומים מעטים, ואז אחד מהנוכחים מצווה על האבלים "קומו מאבלכם".

כעת האבלים יכולים להתקלח, להחליף בגדים ולנעול נעלי עור.

בהמשך היום עולים לקבר הטרי במניין גברים, לאמירת קדיש ריכזנו עבורכם את כל התפילות לעליה לקבר

נוהגים שבכל משך ימי השבעה ידלק נר נשמה בבית, ורצוי שיהיו חמישה נרות, כנגד חמשת כוחות הנפש.

לקריאה על סוגי הנרות

לאבלים אסור ללמוד תורה, ואינם ניגשים כשליחי ציבור, לכן מגיעים מניין אנשים לבית האבל לשלושת התפילות, על מנת שיוכלו האבלים לומר קדיש יתום.

באם מתאפשר, נוהגים שלכל אבל ואבל יהיה מניין בפני עצמו.

באם אין מניין, יכולים האבלים לצאת לבית הכנסת ולומר קדיש.