קבורת המת

בחומש דברים כתוב "לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא.." מכאן אנו לומדים על החובה לקבור המת, ובמהירות האפשרית, שלא להשהות הקבורה שלא לצורך.

חובת הקבורה חלה על האבלים, ובאם אין מי שיטפל בנפטר, חלה חובת הקבורה על יהודי באשר הוא.

"בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב" בראשית, ג', י"ט.

על פי ההלכה, קבורה יהודית היא רק בשלמות גוף הנפטר, בהטמנה בקרקע ובכיסוי מצבת אבן.

ישנה מחלוקת אם קבורה בקומות בנויות, עם עפר בקבר נחשבת לקבורה הולמת, וכל אחד ישאל את רבו.

מקפידים ביותר לקבור יהודי בין יהודים יראי שמים.

משתדלים לקבור בחלקת אבות, נפטר לצד אבותיו.

כמו"כ, קוברים בני זוג זה לצד זו. במקרה בו אחד מבני הזוג קבור במקום מסוים, והורי הנפטר במקום אחר, עדיף לקבור עם בן/בת הזוג.

לפני הקבורה עורכים רחיצה וטהרה לנפטר, עורכים זיהוי על ידי אחד מבני המשפחה, מלבישים אותו בתכריכים ויוצאים לקבורה.

את הנפטר משתדלים לקבור קרוב ככל הניתן לזמן הפטירה, מפאת כבודו.

בשבת ובחג הנפטר הוא "מוקצה" ואין לגעת בו, ובוודאי שלא עורכים לוויה או קבורה בשבת ובחג.

העוסקים בחפירת הקבר פטורים מכל המצוות, משום שעוסקים כעת במצווה.

על פי קבלה אין משאירים קבר פתוח, כך שאם לא מתכוונים לקבור הנפטר באותו היום, ניתן לחפור הקבר אך למלאותו בעפר.

לאחר הטהרה, נוהגים לעטוף הנפטר בתכריכים לבנים פשוטים, שלא להבדיל בין נפטר לנפטר.

ישנם מספר סוגי תכריכים, ומומלץ לברר עם החברה קדישא המקומית מהם מנהגי המקום.

מובחרים ביותר הם תכריכי פשתן לבנים.

לאחר הטהרה וקריעת הבגד, מובילים בידיים את מיטת הנפטר ובעת כיסוי הקבר אומרים שלוש פעמים את הפסוק "והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית, והרבה להשיב אפו, ולא יעיר כל חמתו", לפני סיום הכיסוי והנחת האבנים אומרים פרק תהילים, ולאחרי זה "קדיש" ו"אל מלא רחמים".

לאחר סיום הקבורה אומרים מספר מילות הספד על הנפטר, ואין מאריכים בכך.

הנוכחים מבקשים מחילה מהנפטר.

נוהגים להניח אבן על הקבר.

כשחוזרים, נוהגים ללכת בדרך מעט ארוכה יותר.

לאחר מכן עומדים רוצים להוסיף משהו?רים הנוכחים בשני שורות, האבלים חולצים נעליהם, ועוברים בין השורות, כאשר העומדים מנחמים אותם.

(באם הספיקו לעשות מעמד זה לפני שקיעת החמה, נחשב יום זה ליום הראשון של השבעה, שכבר קיבלו בו ניחומים)

ביציאה מבית העלמין נוטלים ידיים, להסיר הרוחות הרעות ואין מגישים ספל אחד לשני, אלא מניחים אותו הפוך.

לאחר העזיבה מבית העלמין חוזרים האבלים למקום בו הולכים הם לשבת שבעה ועורכים עבורם סעודת הבראה.

לכל מנהגי ודיני השבעה