קריעת הבגד

כל אדם שנפטר לו אחד משבעת הקרובים (הורים, אחים, ילדים, בן/בת זוג נשואים).

גם קטנים קורעים.

כיום נהוג בכל תפוצות ישראל שגם הנשים קורעות, ורצוי שלא בפני גברים, ולאחר ביצוע הקריעה תופסות הקרעים באמצעות סיכה.

ילדים מאומצים קורעים אחר הוריהם המאמצים.

בעת הזו, נהוג בכל תפוצות ישראל לבצע הקריעה יחד עם ברכת ״דיין האמת״.

אשכנזים

נוהגים לבצע הקריעה לפני הוצאת המת לקבורה (שזה בדרך כלל בבית ההלוויות, לאחר הטהרה ודברי ההספד, בעת בה יוצאים לעבר חלקת הקבר).

ספרדים

נוהגים לבצע הקריעה לאחר הקבורה, לפני שיושבים לסעודת ההבראה.

תחילה מבצע אדם אחר קרע קטן באמצעות סכין (לרוב אנשי החברה קדישא מבצעים זאת), עוצרים לברך ״ברכת דיין האמת״ ואז האבל ממשיך לקרוע עם ידיו.

את הקריעה יש לעשות בעמידה (מבוגרים שקשה עליהם מאוד, יכולים להישען). באם עשה קריעה בישיבה, לכל הדעות חייב לקרוע שוב, וישנה מחלוקת אם עליו לברך שוב ״דיין האמת״.

את הקרע עושים מקדימה ובחלקו העליון של הבד.

עם הבגד הקרוע צריך להשאר בכל תקופת השבעה.

אם התלכלך הבגד והחליפו באחר ־ צריך לקרוע הבגד הנוסף.

אשכנזים

קורעים החולצה וגם הבגד העליון (חליפה/סוודר).

ספרדים

קורעים רק החולצה שעליו. באם האדם לבוש בבגד יקר, הוא רשאי להחליפו.

על אחים, בן/בת זוג וילדים קורעים טפח - כ-8 ס״מ.
על הורים קורעים עד מקום הלב.

בשבת ובחג: בוודאי שאין קורעים הבגד (אבל מברכים "ברכת דיין האמת").

בחול המועד: על הורים קורעים (ואין מסתובבים עם הבגד הקרוע מפני המועד). ועל שאר הקרובים קורעים לאחר חול המועד.

באם שמע לאחר משך זמן רב על פטירת הקרוב...

על הורים: קורע לעולם.

על שאר קרובים: לאחר שלושים יום מיום הפטירה לא קורעים.