א

משנה א
אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל, אֶלָּא מִתּוֹךְ כֹּבֶד רֹאשׁ. חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִים שָׁעָה אַחַת – וּמִתְפַּלְלִים, כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּנוּ אֶת לִבָּם לַמָּקוֹם. אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ – לֹא יְשִׁיבֶנּוּ; וַאֲפִלּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ – לֹא יַפְסִיק:
משנה ב
מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים – בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים. וְשׁוֹאֲלִין הַגְּשָׁמִים – בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים. וְהַבְדָּלָה בְּחוֹנֵן הַדָּעַת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית בִּפְנֵי עַצְמָהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, בְּהוֹדָאָה:
משנה ג
הָאוֹמֵר: עַל קַן צִפּוֹר יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ וְעַל טוֹב יִזָּכֵר שְׁמֶךָ מוֹדִים מוֹדִים – מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה, וְטָעָה – יַעֲבוֹר אַחֵר תַּחְתָּיו. וְלֹא יְהֵא סַרְבָן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. מִנַּיִן הוּא מַתְחִיל? מִתְחִלַּת הַבְּרָכָה שֶׁטָּעָה בָהּ:
משנה ד
הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה – לֹא יַעֲנֶה אַחַר הַכֹּהֲנִים – אָמֵן, מִפְּנֵי הַטֵּרוּף. וְאִם אֵין שָׁם כֹּהֵן אֶלָּא הוּא – לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו. וְאִם הַבְטָחָתוֹ, שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו, וְחוֹזֵר לִתְפִלָּתוֹ – רַשַּׁאי:
משנה ה
הַמִּתְפַּלֵּל וְטָעָה – סִימָן רַע לוֹ. וְאִם שְׁלִיחַ צִבּוּר הוּא – סִימָן רַע לְשׁוֹלְחָיו. מִפְּנֵי שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא – שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלִים, וְאוֹמֵר: זֶה חַי וְזֶה מֵת. אָמְרוּ לוֹ מִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ? אָמַר לָהֶם, אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתִי בְּפִי – יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל. וְאִם לָאו – יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְטֹרָף: