עדין אבן ישראל

נולד בירושלים בשנת תרצ"ז למשפחה שאינה שומרת מצוות, לאברהם משה שטיינזלץ, מצאצאי האדמו"ר הראשון מסלונים. בשנות העשרה שלו חזר בתשובה, את דרכו ליהדות ולחסידות, עשה בעזרתו של הרב שמואל אלעזר היילפרין, ראש ישיבת תורת אמת בירושלים אליו היה קרוב מאד, ותלמידו המובהק, הוא אף מכנה אותו במכתבו אליו, רבי אלופי ומיודעי. היה גם מקורבם של הרב שלמה יוסף זווין והרב נחום שמריהו ששונקין. בשנת תש"כ מונה על ידי זלמן שז"ר לעמוד בראש חוגי חן למשנת חב"ד על שם הרב אברהם יהודה חן. בשנת תשכ"ג היה שותף בעריכת ספר הקן. בשנת תשכ"ה נשא את רעייתו, בתו של הרב חיים הלל אזימוב המיוחסת מצד אימא להרה"ק רבי מרדכי פויזנר (אחיו של רבנו הזקן). אביו מר אברהם שטיינזלץ, היה נצר למשפחה חסידית ידועה, ובשנות הזעם הקשות ברוסיה עזב שמירת תורה ומצות בתחילה היה מקורב למפלגה הקומוניסטית אך בהשפעת ר' הלל צייטלין התקרב לציונות, ונהפך להיות ציוני קומונסטי. אימו מרת לאה, נולדה בז'ליחוב שבפולין בבית חסידי ולאחר עלייתה לארץ עסקה בתפירה. המשפחה התגוררה בשכונת קטמון (גונן) בירושלים וחיה בתנאים כלכליים קשים. את עדין שלחו ללמוד בבתי ספר דתיים ובהדרגה בשנות נעוריו התקרב חזרה ליהדות ולחסידות חב"ד, בין השאר בהשפעתו של רב השכונה, הרב דב בער אליעזרוב מגדולי רבני חב"ד ליובאוויטש, ובד בבד רכש השכלה אקדמית. למד בישיבת תומכי תמימים לוד אצל המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן, כמו כן למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית, עסק בחינוך ואף מונה למנהל בית ספר במושב בית הגדי שבנגב.

בשנת תשמ"ד הקים בירושלים תלמוד תורה (כיתות א-ח) לבנים בשם "מקור חיים". בהמשך גם פתח אלף לבנות (כיתות א-ו) וישיבה קטנה. כיום ממוקמים המוסדות בירושלים ובכפר עציון. לרב שטיינזלץ היה גם ישיבה גדולה בשיתוף הרב מנחם פרומן והרב שמעון גרשון רוזנברג. ישיבה זו נסגרה לכמה שנים ונפתחה שוב כעבור מספר שנים כישיבת הסדר תקוע המשלבת לימודים ושירות צבאי עם גוון חסידי. בשנת תשמ"ח הוענק לו פרס ישראל ליהדות. בשנת תנש"א שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות המלצת הרבי[4]. כל אותו הזמן זכה הרב לקירובים גדולים מהרבי ושוחח עם הרבי שיחות ארוכות יחסית במהלך חלוקות דולרים. בשנת תש"ס הוגדר על ידי הטיים מגזין כאחד האנשים המשכילים ביותר במאה האחרונה. בשנת תשס"ו הרב פתח את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי בירושלים ובו הוא מעביר את שיעוריו בחסידות. בשנת תשס"ד יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור. בשנת תשע"ו נבחר ל'איש השנה' של העיתון הציוני-דתי 'מקור ראשון'[5]. בתחילת חודש כסלו תשע"ז נפגש עם האפיפיור ובימים שלאחר מכן עבר אירוע מוחי (שבץ) שהחליש את פעולותיו הציבוריות. בתשע"ח נערך אירוע הוקרה לרב, בהשתתפות אישי ציבור ומפורסמים. ראש הממשלה בנימין נתניהו שלח איחולים, והביע הערכה למפעל התלמוד המבואר בבפרט ולכל פעילות הרב.

בשנת ה'תשכ"ה (1965) הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" לביאור התלמוד במטרה להנגישו לקורא הישראלי.[17] "תלמוד שטיינזלץ" מנוקד, מפוסק ומחולק לפסקאות. בנוסף לפירושי רש"י ותוספות, נכללים בו תרגום של התלמוד מארמית לעברית, בתוספת מבואות, הסברים, סיכומים, ביוגרפיות של חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות ועוד. הכרך הראשון יצא לאור בשנת 1967[18] והאחרון בה'תשע"א (2010).[19] פירוש דומה יצא על מסכת פאה ומסכת שקלים מהתלמוד הירושלמי. לאחר סיום הוצאת הביאור לתלמוד, הוציא לאור (2016) את הביאור לתנ"ך,[20] למשנה תורה להרמב"ם (2017),[21] והכין את הבסיס לביאור המשנה וסידור התפילה, בין השאר בסדרת שיעורים מוקלטים.

בשנת תשי"ג כשהרב שטיינזלץ היה בגיל 16, שלח הרבי מכתב להרב נחום שמריה ששונקין עם בקשה להיפגש אתו ו"להוציאו מן הנבוכה ומן הסביבה שבה הוא נמצא" וש"טוב הוא שיעתיק לאיזה זמן מירושלים למען לא יבלבלהו בתמידות"[1]. בי' בשבט שנת תש"ל, במעמד סיום כתיבת ספר תורה של משיח, כובד בהוראת הרבי בהקראת פסוק מפסוקי 'אתה הראת'. הרב אליהו סימפסון הציגו כ"הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז"ר". בערך בתקופה זאת החל לשמש כרב של בית הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה בירושלים. במכתב מתשכ"ט[2] הרבי תבע ממנו שבית הכנסת "צמח צדק" צריך להתנהל על ידי הועד באופן שיהיה ראוי לשמו של בית הכנסת שנקרא על שם הרבי הצמח צדק, באותו מכתב הודה לו הרבי על ששלח לו החלק הראשון של מסכת שבת עם פירושו. והרבי כותב "צערי ותמהוני רב אשר עד עתה לא יצא לאור הקובץ המוקדש לרבינו הזקן" היינו ספר הקן. במכתב מתשל"ו[3] כתב לו הרבי מכתב מיוחד בו מסתייג מפירושו שנשען על המדרש ש"הנשר הגדול" זה רק משל, ובסופו של המכתב כתב לו הרבי מילים מעוררות במיוחד: "להפריע שתיקתו וגם מנוחתו - בקול רעש גדול (אף שבערך הענין - הוא קול דממה דקה) - היתכן שבחוגים בהם מתהלך נופלים יום יום חללים, ר"ל, בנוגע לחיי עולם הבא שזה משפיע גם בנוגע לחייהם בעולם הזה" סיפר הרב דוד מאיר דרוקמן: אני לא זוכר באיזו שנה ובאיזו שבת, אבל באחת הפעמים שהייתי אצל הרבי, והרבי ירד להתוועדות. הרבי, משום מה, לא התחיל את ההתוועדות. קרא למזכיר הרב יהודה ליב גרונר ואמר לו משהו. הרב גרונר שוטט בעיניו וחיפש מישהו בקהל, ואז התברר שהוא תר אחרי הרב עדין שנבלע בקהל. הרבי המתין שהרב עדין יעלה לבימת ההתוועדות וישב בין המכובדים וזקני החסידים ואז החלה ההתוועדות.

בערב שבת עקב, י"ז באב תש"פ נפטר לאחר מאבק בדלקת ראות קשה. הובא למנוחות בהר הזיתים בירושלים, כשבני משפחתו ליוו אותו בדרכו האחרונה. בנו הודה למתפללים: "אבא יחזיר לכם בתפילות מהשמיים". רבים ליוו אותו, וספדו אותו, ראש ממשלת ישראל מר בנימין נתניהו הוציא הודעת אבל מיוחדת: "אני דואב מעומק לבי על פטירתו של הרב עדין שטיינזלץ זצ"ל – ידען עצום, גאון בתורה ואיש רוח מופלא. גדלתי בסמיכות לרב שטיינזלץ בירושלים של ילדותי, אבל זכיתי להכירו אישית רק שנים לאחר מכן. נפגשתי איתו כמה פעמים בביתו, ושמעתי את שיעוריו המרתקים שתמיד החכימו אותי.. אלה לא היו שיעורים במובן השגרתי, אלא שיחות מרוממות נפש שחבקו עולם ומלואו – תנ"ך, משנת חז"ל, היסטוריה, פילוסופיה, תרבות, בלשנות, ועוד. קראתי גם בספריו שספוגים חוכמה ודעת, הגות ואמונה. הרב שטיינזלץ ייצג במובהק את דמותו של 'המתמיד' היהודי. הוא השקיע עמל בלתי-פוסק במפעלי הפרשנות שלו, ובראשם הפירוש לתלמוד שמנגיש את לימוד הגמרא לציבורים רחבים בשפה בהירה ומובנת. חיבוריו החשובים יעמדו לדורות – כאבני-יסוד של מורשת ישראל, וכנר תמיד לזכרו.. אהבת ישראל של הרב שטיינזלץ הושפעה רבות מקרבתו לרבי מלובביץ' ומחסידות חב"ד. אישיותו יוצאת הדופן של הרבי הטביעה בו חותם עז, כפי שארע גם לי במפגשיי עימו. בעיני שניהם – הרבי מלובביץ', ותלמידו הרב שטיינזלץ – ראיתי אותו אור כביר של אהבת האדם ואהבת עם ישראל.. אני שולח את תנחומיי העמוקים למשפחת שטיינזלץ ולרבבות תלמידיו של הרב בארץ ובעולם. יהי זכרו ברוך."